בסוף​ ​חודש​ ​אוגוסט​ ​השנה​ ​פגשתי​ ​את​ ​דניאל​ ​לראשונה.
דניאל,​ ​ישראלי​ ​בן​ ​20,​ ​חייל​ ​בודד​ ​המשרת​ ​בחיל​ ​האוויר,​ ​גדל​ ​במשפחה​ ​מורכבת​ ​בצפון​ ​הארץ​ ​עד​ ​גיל​ ​מצווה​ ​ולאחר​ ​מכן​ ​עבר
לפנימייה​ ​עד​ ​גיוסו.
לאורך​ ​כל​ ​מהלך​ ​חייו​ ​משפחתו​ ​הגרעינית​ ​לא​ ​רק​ ​שלא​ ​תמכה​ ​בו​ ​או​ ​התעלמה​ ​ממנו,​ ​אלא​ ​פגעה​ ​בו​ ​באופן​ ​שיטתי.
לאחר​​ ​​הפגיעות​​ ​​הקשות​​ ​​שדניאל​​ ​​חווה​​ ​​ממרבית​​ ​​האנשים​​ ​​הקרובים​​ ​​לו,​ ​ההחלטה​ ​שלו​ ​להיכנס​ ​לפרויקט​ ​הייתה​ ​מלווה​ ​בהרבה​ ​חששות
עקב​ ​חוסר​ ​אמון​ ​שחווה​ ​מהמעגלים​ ​הקרובים​ ​לו.
למרות​ ​החששות​ ​הגדולים,​ ​דניאל​ ​החליט​ ​להמשיך​ ​להיאבק​ ​על​ ​דרכו​ ​וקיבל​ ​החלטה​ ​אמיצה​ ​להתחיל​ ​בתהליך​ ​החניכה​ ​במצמצמים
רווחים​ ​והצלחנו​​ ​​לבנות​​ ​​קשר​​ ​​אמתי​​ ​​חם​​ ​​ותומך.
לאור​ ​נחישותו​ ​ושאיפותיו​ ​של​ ​דניאל,​ ​הצלחנו​ ​להגדיר​ ​מטרות​ ​על​ ​ומהן​ ​לגזור​ ​מטרות​ ​משנה,​ ​שאותן​ ​הפכנו​ ​למשימות​ ​יומיומיות​ ​אשר
עזרו​ ​להגדיר​ ​את​ ​דפוסי​ ​ההתנהגות​ ​החדשים​ ​של​ ​דניאל​ ​בסביבתו.
לאחר​ ​כחודש​ ​הרחבנו​ ​את​ ​הקשר​ ​בינינו​ ​גם​ ​לכל​ ​שאר​ ​חברי​ ​המשפחה​ ​שלנו,​ ​אשר​ ​התגייסו​ ​באופן​ ​מלא​ ​ופעיל​ ​לתהליך​ ​החניכה​ ​ודניאל
הפך​ ​לבן​ ​משפחה​ ​לכל​ ​דבר.​ ​(קשר​ ​רציף​ ​יום​ ​יומי​ ​וביקורים​ ​בשבתות​ ​וחגים).
מהר​ ​מאד​ ​הצלחנו​ ​לייצר​ ​שגרת​ ​התנהלות​ ​(צבא,​ ​עבודה​ ​ומשפחה)​ ​לצד​ ​פתרון​ ​בעיות​ ​שוטפות​ ​כגון:​ ​החלפת​ ​מקום​ ​מגורים,​ ​ליווי​ ​ועזרה
במציאת​ ​מקום​ ​עבודה​ ​וטיפול​ ​במשברים​ ​מול​ ​המפקדים​ ​בצבא.
לאורו​ ​של​ ​הקשר​ ​החם,​ ​אשר​ ​גרם​ ​לדניאל​ ​לסמוך​ ​על​ ​התהליך​ ​בעיניים​ ​עצומות​ ​מחד​ ​ושותפות​ ​מלאה​ ​בניווט​ ​שלו​ ​מאידך,​ ​דניאל​ ​התחיל
לחוות​ ​הצלחות​ ​בכל​ ​התחומים.​ ​לאורך​ ​כל​ ​התהליך,​ ​הקפדתי​ ​לשקף​ ​ולתווך​ ​לדניאל​ ​את​ ​המהלכים​ ​אשר​ ​יצרו​ ​עבורו​ ​חוויית​ ​הצלחה​ ​אשר
מזינה​ ​את​ ​דניאל​ ​באנרגיות​ ​חדשות​ ​וטובות.